מתן תרופות לילדים: הטעויות המסוכנות שהורים עושים ואיך להימנע מהן
מינון לפי גיל במקום לפי משקל, כפית מהמטבח במקום מזרק מדידה ושילוב תרופות בלי לבדוק. המדריך שכל הורה צריך לפני שפותח את ארון התרופות.
כמעט בכל בית עם ילדים יש מדף או ארון קטן עם תרופות: סירופ להורדת חום, טיפות לאף, משחה לפריחה ולפעמים שאריות של אנטיביוטיקה מהפעם הקודמת. מתן תרופה לילד נראה כמו פעולה פשוטה, אבל בפועל טעויות במינון ובשימוש הן שכיחות יותר ממה שנדמה, ובמקרים מסוימים הן עלולות להיות מסוכנות. ילדים רגישים יותר מבוגרים לשינויים במינון, והמרווח בין מינון יעיל למינון מזיק קטן יותר. הנה הטעויות הנפוצות ואיך נמנעים מהן.
הטעות הראשונה: מינון לפי גיל במקום לפי משקל
על אריזות רבות של תרופות לילדים מופיעה טבלת מינון לפי גיל. אבל ילדים באותו גיל יכולים להיות שונים מאוד במשקל, ובתרופות רבות המינון הנכון נקבע דווקא לפי המשקל. ילד קטן במיוחד עלול לקבל מינון גבוה מדי, וילד גדול במיוחד עלול לקבל מינון נמוך מכדי להועיל.
לכן חשוב לדעת את המשקל העדכני של הילד, במיוחד אצל תינוקות ופעוטות שגדלים מהר. כשיש ספק, כדאי לשאול את הרוקח או את רופאת הילדים מה המינון המתאים, ולבקש שירשמו אותו בבירור.
הטעות השנייה: מדידה בכפית מהמטבח
כפיות מהמגירה משתנות מאוד בגודלן, ומדידה של תרופה נוזלית באמצעותן עלולה להוביל להבדלים משמעותיים במינון. גם ״כפית״ שמופיעה בהוראות לא תמיד מתכוונת לכפית שיש בבית.
הדרך הבטוחה היא להשתמש תמיד במזרק המדידה או בכוסית שמגיעים עם התרופה עצמה, ולא להעביר מזרק מתרופה אחת לאחרת, כי סימוני המינון יכולים להיות שונים. אם המזרק אבד, אפשר לבקש מזרק מדידה בבית המרקחת.
הטעות השלישית: שילוב תרופות עם אותו חומר פעיל
זו אחת הטעויות המסוכנות ביותר, והיא קורה לעתים קרובות בלי ששמים לב. ילד עם חום מקבל סירופ להורדת חום, ובמקביל גם תרופה משולבת נגד הצטננות. אבל בתרופה המשולבת יש לפעמים בדיוק אותו חומר פעיל, והילד מקבל בפועל מנה כפולה.
לפני שנותנים לילד יותר מתרופה אחת, חשוב לקרוא את רשימת החומרים הפעילים על כל אריזה. כשלא בטוחים, הרוקח הוא כתובת מצוינת לשאלה, והוא יכול לבדוק אם השילוב בטוח.
הטעות הרביעית: תרופות של מבוגרים בחצי מנה
״ניתן לו חצי כדור מהתרופה שלי״ נשמע כמו פתרון מעשי כשאין תרופה לילדים בבית. אבל תרופות למבוגרים מכילות לעתים ריכוז גבוה מאוד, ולא תמיד ניתן לחלק אותן בדיוק. חלק מהתרופות למבוגרים אינן מתאימות לילדים כלל, ואפילו כאלה שנחשבות בטוחות למבוגרים עלולות להיות מסוכנות לילדים צעירים.
הכלל פשוט: לתת לילד רק תרופות שמיועדות לילדים, או תרופות שהרופא רשם במפורש עבורו.
הטעות החמישית: להפסיק אנטיביוטיקה באמצע
אחרי יומיים או שלושה של טיפול באנטיביוטיקה, הילד מרגיש טוב יותר, וההורים מפסיקים את הטיפול. אבל הפסקה מוקדמת עלולה להשאיר חיידקים שלא חוסלו, להוביל לחזרה של הזיהום ואף לתרום לפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה. חשוב להשלים את כל הקורס כפי שהרופא הורה, אלא אם הרופא עצמו ביקש לשנות.
באותו אופן, לא כדאי לשמור שאריות של אנטיביוטיקה לפעם הבאה ולתת אותן ביוזמה עצמית. כל זיהום שונה, ולא כל מחלה דורשת אנטיביוטיקה.
הטעות השישית: אחסון לא בטוח
תרופות רבות לילדים מגיעות בטעמים נעימים, ומבחינת פעוט סקרן, בקבוק סירופ צבעוני נראה כמו משקה. הרעלות מתרופות הן בין הסיבות השכיחות לפניות לחדרי מיון אצל ילדים קטנים. כדאי לאחסן את כל התרופות בגובה, במקום נעול או סגור, ולהקפיד לסגור את המכסה הבטיחותי אחרי כל שימוש.
אם ילד בלע תרופה שלא נועדה לו, או כמות גדולה מהמותר, יש לפנות מיד למרכז הארצי לייעוץ בהרעלות או לחדר מיון, גם אם הוא נראה בסדר.
הטעות השביעית: לרדוף אחרי מספר החום
הורים רבים נותנים תרופה להורדת חום בכל פעם שהמדחום מראה מספר מעט גבוה, ולפעמים אף מעירים ילד ישן כדי לתת לו מנה. אבל המטרה של התרופה היא בעיקר לשפר את ההרגשה של הילד, ולא להגיע למספר מסוים על המדחום. ילד עם חום שמשחק, שותה ומתנהג כרגיל לא תמיד זקוק לתרופה.
חשוב גם לשמור על המרווח המינימלי בין המנות שמופיע בעלון, ולא להגדיל את המינון או לקצר את המרווחים כשהחום לא יורד מהר. אם החום ממשיך זמן רב, או שהילד נראה חולה מאוד, זו סיבה לפנות לרופא ולא להוסיף תרופה.
לשאול את הרוקח
הרוקחים בבתי המרקחת הם משאב מקצועי שהורים רבים לא מנצלים מספיק. הם יכולים להסביר איך לתת תרופה, לבדוק התאמה למשקל, לזהות שילובים בעייתיים ולהציע דרכים לתת תרופה לילד שמסרב לבלוע. כדאי לשאול אותם בכל פעם שמקבלים תרופה חדשה.
הרגלים טובים שכדאי לאמץ
כמה הרגלים פשוטים יכולים למנוע את רוב הטעויות:
- לרשום בכל פעם מה ניתן, באיזה מינון ובאיזו שעה, במיוחד כשכמה מבוגרים מטפלים בילד
- לבדוק את תאריך התפוגה לפני השימוש
- לא לתת תרופות בחושך, באמצע הלילה, בלי להדליק אור ולקרוא את התווית
- לשמור את התרופה באריזה המקורית עם העלון
- לעבור מדי כמה חודשים על ארון התרופות ולהוציא תרופות שפג תוקפן
לסיכום, מתן תרופות לילדים דורש תשומת לב ודיוק, אבל עם כמה כללים פשוטים אפשר להימנע מרוב הטעויות. מינון לפי משקל, מדידה במזרק המתאים, בדיקת החומרים הפעילים, השלמת הטיפול ואחסון בטוח הם הבסיס. ובכל מקרה של ספק, שאלה קצרה לרוקח או לרופאת הילדים עדיפה על ניחוש. המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.