לשתף או לא לשתף: מה חשוב לדעת לפני שמעלים תמונות של הילדים לרשת
תמונות של ילדים ברשתות החברתיות הן חלק מהשגרה, אבל יש להן מחיר: פרטיות, ביטחון ותדמית עתידית. כך משתפים בתבונה.
התמונה מהיום הראשון בגן, הסרטון מהמסיבה, החיוך עם הפנים מרוחות בשוקולד. הורים בישראל משתפים את הרגעים של הילדים שלהם ברשתות החברתיות בטבעיות גמורה, ולא פעם עוד לפני שהילד יודע לדבר יש לו נוכחות דיגיטלית עשירה. לתופעה הזאת יש שם באנגלית, ״שרנטינג״, שילוב של שיתוף והורות. ברוב המקרים הכוונות טובות לגמרי, אבל כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות לפני שלוחצים על ״פרסם״. מה קורה לתמונה אחרי שהיא עולה, מי יכול לראות אותה, ואיך הילד ירגיש לגביה בעוד עשר שנים?
למה בכלל לחשוב על זה
תמונה שעולה לרשת כמעט אף פעם לא נעלמת לגמרי. גם אם מוחקים אותה, ייתכן שמישהו כבר שמר אותה, שיתף אותה או צילם את המסך. בניגוד לאלבום המשפחתי שנשאר בארון, תמונות ברשת יכולות להגיע לאנשים שלא הכרתם מעולם, ובמקרים קיצוניים גם לגורמים בעלי כוונות רעות.
מעבר לשאלת הביטחון, יש כאן גם שאלה של כבוד לפרטיות. הילד שמופיע היום בתמונה מביכה באמבטיה יהיה בעוד כמה שנים מתבגר רגיש, שעלול לגלות שחבריו לכיתה ראו אותה. ילדים רבים מדווחים שהם לא אוהבים את מה שההורים שלהם פרסמו עליהם, ושאף אחד לא שאל אותם.
הסיכונים העיקריים
הסיכון הראשון הוא חשיפת מידע מזהה. תמונה עם סמל בית הספר, שלט רחוב או מספר בית יכולה לחשוף איפה הילד לומד או גר. גם תיוג מיקום בזמן אמת בפארק או בחוף מספר לכל העוקבים איפה המשפחה נמצאת באותו רגע. פרטים כאלה נראים תמימים, אבל בהצטברות הם מאפשרים לבנות תמונה מדויקת של שגרת הילד.
הסיכון השני הוא שימוש לרעה בתמונות. תמונות של ילדים עלולות להיאסף באתרים לא ראויים, לשמש לפרופילים מזויפים או לעיבוד באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית. הסיכון השלישי הוא פגיעה עתידית: בריונות ברשת על בסיס תמונות ישנות, או פשוט תחושה של הילד שהסיפור שלו נכתב בלי שנשאל.
כללי אצבע לשיתוף בטוח יותר
אין צורך להפסיק לשתף לחלוטין, אבל כדאי לאמץ כמה הרגלים פשוטים שמפחיתים משמעותית את הסיכון.
- בדקו את הגדרות הפרטיות והגבילו את הצפייה לחברים קרובים בלבד.
- הימנעו מתמונות של ילדים בבגד ים, באמבטיה או בעירום חלקי, גם אם הן חמודות.
- אל תתייגו מיקום בזמן אמת, ושתפו רק אחרי שעזבתם את המקום.
- הסתירו סמלים של בית ספר, שלטים ומספרי בתים.
- אל תפרסמו את השם המלא ואת תאריך הלידה המדויק של הילד.
- שקלו קבוצה משפחתית סגורה במקום פרסום פומבי.
לשאול את הילד
מהגיל שבו הילד מסוגל להבין, בערך מגיל הגן המאוחר, כדאי להתחיל לשאול אותו אם הוא מסכים שתפרסמו תמונה שלו. זה נשמע אולי מוגזם, אבל זה מלמד אותו עיקרון חשוב: הגוף והתדמית שלו שייכים לו, ויש לו זכות להחליט. ילד שלמד שההורים מכבדים את הסירוב שלו לתמונה, ילמד גם לדרוש את אותו כבוד מחברים ומזרים.
עם מתבגרים זה קריטי עוד יותר. פרסום תמונה של בן נוער בלי הסכמתו עלול לגרום למבוכה של ממש ולפגיעה באמון. כדאי לקבוע כלל משפחתי פשוט: לא מעלים תמונה של אף אחד מבני הבית בלי אישור שלו, וזה כולל גם את ההורים.
תמונות של ילדים אחרים
נקודה שהורים רבים שוכחים היא שבתמונות מאירועים, מסיבות יום הולדת או טקסים בבית הספר מופיעים גם ילדים אחרים. לא כל ההורים מעוניינים שילדיהם יופיעו ברשת, ויש משפחות שיש להן סיבות טובות מאוד להקפיד על כך, למשל במצבים של משמורת רגישה או חשש ביטחוני. לפני שמפרסמים תמונה קבוצתית, כדאי לשאול את ההורים האחרים או לטשטש את הפנים.
גם בקבוצות הווטסאפ של הגן והכיתה כדאי לנהוג בזהירות. קבוצה כזו כוללת לעיתים עשרות משתתפים, ותמונה שנשלחת אליה יכולה להמשיך הלאה בקלות. גנים ובתי ספר רבים מבקשים היום מההורים הסכמה מראש לצילום ולפרסום, וזו הזדמנות טובה לחשוב על מה מתאים לכם.
מה עושים כשכבר פרסמתם יותר מדי
אם קראתם עד כאן ואתם מרגישים שהפרופיל שלכם מלא בתמונות של הילדים, אין סיבה להיבהל. אפשר לעבור על הפרסומים הישנים, להעביר חלק מהם לארכיון או למצב פרטי, ולמחוק תמונות רגישות במיוחד. רוב הרשתות החברתיות מאפשרות לשנות בדיעבד את הגדרות הצפייה של פוסטים קודמים.
אם גיליתם שתמונה של הילד מופצת במקום שלא אישרתם, פנו לפלטפורמה בבקשה להסרה, ושמרו תיעוד. במקרים חמורים, למשל שימוש בתמונה לצורך הטרדה, כדאי להתייעץ עם עורך דין או עם הגורמים המוסמכים לטיפול בפגיעה ברשת. ההתמודדות מוקדמת ככל האפשר מקלה על ההסרה.
מה אומר החוק והמוסדות החינוכיים
בישראל, כמו במדינות רבות, הזכות לפרטיות חלה גם על ילדים, וההורים הם האפוטרופוסים שאמורים לשמור עליה. במשפחות שבהן ההורים פרודים או גרושים, פרסום תמונות של הילדים עלול להפוך למוקד מחלוקת, ובתי המשפט לענייני משפחה נדרשו לא פעם לשאלה אם הורה אחד רשאי לפרסם תמונות בלי הסכמת ההורה השני. במצבים כאלה כדאי להגיע להסכמה ברורה מראש, ואם יש מחלוקת, להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה.
גם מערכת החינוך מתייחסת לנושא ברצינות. בתי ספר וגנים רבים מבקשים מההורים טופס הסכמה לצילום ולפרסום ברשתות של המוסד, ויש הורים שבוחרים לסרב, וזו זכותם המלאה. אם אתם מעדיפים שהילד לא יופיע בפרסומים, הודיעו על כך לצוות בתחילת השנה, ובדקו מדי פעם שההעדפה שלכם נשמרת בפועל.
לסיכום, אין פסול ברצון לשתף את השמחה עם המשפחה והחברים. השאלה היא איך עושים את זה בתבונה: מעט פחות, בקהל מצומצם יותר, ועם מחשבה על הילד שיגדל ויקרא את הסיפור הדיגיטלי שנכתב עליו. הרגלים פשוטים היום יחסכו הרבה מבוכה וסיכון מחר.